ראגנה פרק ג': אוגוסט 2016 - ההלוואה

אוגוסט 2016 - ההלוואה

כעבור שבוע באה אלינו ראגנה לביקור, נרגשת ובוכייה, בידיה זר פרחים ואריזה גדולה מלאה במוצרי התה המשובחים שלה. היא לא ידעה את נפשה כיצד להודות לנו. העניין במשרד הפנים אכן נפתר, האשרה חודשה. אלא מה, צרה חדשה - בעל הבית מבקש לפנות אותה מחנותה, ובלי העסק הקטן שלה, איך תשרוד?

השאירה אותנו נבוכים וחסרי אונים.

בלילה, במיטה, אישתי מסתובבת לעברי ואומרת "מה דעתך אם נעזור לה בהלוואה קטנה?", "היא ביקשה ממך?" שאלתי, "נראה לך, שראגנה תבקש? יש לה יותר מדי כבוד עצמי מכדי לבקש עזרה". חשבתי על הכבוד העצמי של ראגנה ומיד הרגשתי איך זיקפתי מתרוממת לה שם למטה. כבוד עצמי. "לא, חשבתי על זה בעצמי" המשיכה האישה, "לא יקרה כלום אם ניתן לה הלוואה של 12,000 ש"ח, והיא תוכל להחזיר לנו 500 שקל מדי חודש בשנתיים הקרובות. אנחנו נעמוד בזה" שילבה היא את זרועותיה סביבי וחשה בזיקפתי. היא חייכה בשביעות רצון ורק הוסיפה "תודה, ידעתי שתסכים" וצללה אל מתחת לשמיכה, להוקיר לי תודה.

זויות פה, שפתיים צרות, קמטים, אצבעות חזקות. שתי דקות וכולי פולט את כל תכולתי עמוק בתוך פיה של אישתי. גניחה קלה של שביעות רצון ודממה.

כעבור שבועיים העברנו לה את סכום הכסף הנדרש וההסכם היה שהיא תחזיר לנו 500 שקל מדי חודש משך שנתיים. 24 תשלומים.

אלא שגם פה דברים הסתבכו. מצבה הכספי של ראגנה הלך והחמיר, והיא התקשתה להחזיר לנו כמוסכם.